מי מפחדת מ-ADHD? על בנות עם הפרעת קשב וריכוז (2016)
ד"ר שרית טגנסקי. 298 עמ', אמציה הוצאת ספרים
עריכת תוכן: רחל מיכאלי.

במה שונות בנות עם הפרעת קשב מבנים עם הפרעת קשב? מדוע קשה יותר לזהות, לאבחן ולתת מענה לצרכים שלהן? בעייתן של בנות עם הפרעת קשב וריכוז נחקרה מעט מאד. רק לאחרונה התעוררה המודעות לבעייתן ולמאפייניה הייחודיים, בעיקר לנוכח ההכרה בכך שזוהי אינה הפרעה התנהגותית אלא נוירולוגית, שההפרעה אינה חולפת בבגרות ושהיא משפיעה לא פחות על הבנות מאשר על הבנים, לעיתים אף יותר.
הספר כתוב בצורה מרתקת וקריאה, ומשובץ בדוגמאות מעולם הריקוד כהמחשה למתחולל בנפשן של בנות עם הפרעת קשב וריכוז. לראשונה בעברית, מדריך מקצועי, מפורט ועדכני לגידול והעצמה של בנות עם ADD ו-ADHD, והכוונתן להצלחה בחיים. (אמציה, הוצאת ספרים)

דוגמאות לפתיח פרקים מתוך הספר "מי מפחדת מ-ADHD?":

פרק 4. מחול מצבי הרוח
על ADHD והמחזור החודשי

"ארבעה מצבי הרוח", כך נקרא הבלט, אולי היחיד שנוצר בהשראת תיאוריה רפואית על תנודות הורמונליות. הכוריאוגרף והרקדן ג'ורג' בלנשין הגה ב-1946 את הרעיון ליצירה עבור להקתו "ניו יורק סיטי בלט". הוא היה מעוניין ביצירה שתתבסס על טענתו של היפוקרטס. הרופא היווני, אבי הרפואה המערבית, האמין שהאדם נוצר מארבעה "טמפרמנטים". הראשון, "מלנכולי"- עגמומי ורגיש. השני, "סמוק פנים" – מי שהדם עולה לראשו כשהוא נלהב, אימפולסיבי ורגשני. השלישי, "חסר מרץ" – אדיש, רגוע ומסתפק במה שיש, ואילו הרביעי – "רע מזג", רגזן ותוקפני. בלנשין ביקש מהמלחין הגרמני פאול הינדמית' לכתוב מוזיקה שתראה איך כל ארבעת מצבי הרוח מתקיימים אצל כולנו. בתקופה טובה הם פועלים באיזון, אבל לפעמים יכול אחד מהם להשתלט על האדם.
תנודות רגשיות מאפיינות את כל המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, גם בנים וגם בנות. אך אצל הבנות יש לבעיה מאפיינים ייחודיים. במהלך תחנות משמעותיות בחייהן ומדי חודש, משתנות רמות ההורמונים בגופן.

פרק 6. פלאש מוב
בנות ADHD בחברה

(פתיח): רחוב סואן באמצע יום עסקים, אנשים ממהרים לדרכם. לפתע אחד מהולכי הרגל עוצר, מרים את קולו כדי שיסתכלו עליו, ומתחיל לרקוד. מישהו אחר מצטרף אליו, מוזיקה עולה כאילו משום מקום, עוד ועוד אנשים מצטרפים ורוקדים יחד. מה שנראה בהתחלה כהתרחשות ספונטנית, מתברר כריקוד קבוצתי מתוכנן ומתוזמן היטב – "פלאשמוב". קבוצה גדולה של כמה עשרות רקדנים יוצאת מתוך ההמון, רוקדת בצורה מגובשת, עושה שמח, ובסוף הריקוד נטמעים חבריה בין העוברים והשבים ומתפזרים לדרכם.
נסו לראות בדמיונכם נערה עם הפרעת קשב וריכוז בהפסקה בבית הספר. היא מביטה בהתרחשות החברתית סביבה כאילו מדובר בריקוד קבוצתי מגובש. מנקודת מבטה של בת ADHD, נראה כי כל שאר חבריה יודעים בדיוק מה לעשות, מה לומר, איך להתנהג, ועושים זאת בהרמוניה, כמו חבורת פלאשמוב מתוזמנת. ואילו רק היא חשה כצופה מהצד.