גוף זר (רחל מיכאלי. עלילתי. צולם 1985 – שוחזר 2020. 11 דק')
מונה זילברשטיין, בסרטה האחרון, מגלמת אשה שלא חיה בשלום עם גופה והופכת מודל עירום. סיפור קצר על האהבה והבגידה בין אשה לאהוב ליבה, ובינה לבין הגוף שלה, על רקע תל אביב של שנות ה-80.
צולם במסגרת שנה א' בחוג לקולנוע, אוניברסיטת תל אביב.
"גוף זר" יצא לאור לראשונה בשנת 2020, למעשה 35 שנים לאחר שצולם. זה היה הסרט האחרון של מונה זילברשטיין, הראשון שלה לאחר שנות היעדרות ארוכות מהמסך, ומציג אותה בתקופה בה היתה מפוכחת ומלאת תקווה. 1985, סרט סטודנטים קצר, הראשון שלי. הסרט צולם ב-8 מ"מ, פילם ביתי בו נעשה שימוש בחוג באותם ימים, כדי לתרגל בשנה הראשונה ללימודי הקולנוע איך לספר סיפור בלי דיאלוגים. והסיפור שלי היה דימוי הגוף שלי. הסרט אופסן מאז, אבל סופר 8 שאין לו נגטיב ונשחק מהקרנות, מתפורר מהר, ומצבו התדרדר והיה על סף כליה. נסיונות דיגיטציה שנעשו לפילם במהלך השנים, לא נתנו תוצאה טובה, ושי דרורי היה הראשון שהצליח לשדרג את המקור באופן שאיפשר לנו לעבוד על הסרט. בעבודת רסטורציה ושחזור בלתי מתפשרת ובעזרת פתרונות יצירתיים, הצליח חגי שריר (שצילם את הסרט, ומתמחה בעריכת צבע), לשקם פריים אחר פריים ולהפיח בסרט חיים חדשים. בסופו של דבר, יצאנו בתחושה טובה שטיפלנו בסרט באהבה גדולה.
ארכיון הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים. ראיון על הסרט ועל מונה
בהשתתפות:
מונה זילברשטיין
דני שגב
אריאל פורמן
סירטה של רחל מיכאלי
צילום ותאורה: חגי שריר
מוסיקה וביצוע: ורד הררי
עם: חיים כץ, שוש סגמן
סשן רוקנרול: נורמן הייל, ג'ון בנקס וחברים, אולפני הרולד, ת"א 1985
פסל רחוב, "אשה נגד הרוח", אילנה גור
תודות: ניסים לאון ניצ'ו, אולפני הרצליה, הסטודיו לציור של יאיר גרבוז, קובי נעים, ג'ון בנקס, משפחת מיכאלי, מיכל לפיד, ארז לאופר, יריב דביר, דוד חולי, ומורי – אברהם הפנר.
רסטורציה ועריכת צבע: חגי שריר
דיגיטציה מפילם 8 מ"מ: שי דרורי
לזיכרם של מונה זילברשטיין, אריאל פורמן, ורד הררי.
