פנימיה בלי דשא – כתיבה לאתר אינטרנט

האם אתה בעדי? כתיבה לאתר פנימיה (צילום, 2008)

כתיבת האתר הפעם היתה הפשוטה והמורכבת ביותר עבורי. פשוטה, כי אני מכירה היטב את המקום מעבודתי, והפנימיה קרובה לליבי. מורכבת, כי הסיפור שלה לא יעבור עם דימוי של ילדים צוחקים על הדשא, כמקובל אז באתרי פנימיות. נתחיל מזה שבני ארזים היא פנימיה פוסט אשפוזית, ממוקמת במרכז עירוני, והעיקר- הצחוק לא נולד שם בזכות מרחבים פסטורליים, אלא דרך עבודה נחושה משותפת של הילד עם המדריך.

למסגרת, מופנים ילדים מהרווחה עם שילוב של בעיות נפשיות, התנהגותיות וקוגניטיביות, כאשר כל הבעיות האלה מתקיימות בעצימות גבוהה. שילוב הקשיים מאתגר את הטיפול בילדים, והם נפלטו משורה ארוכה של מוסדות בחייהם הקצרים, עד שנשארו בלי אף מסגרת שהסכימה לקבלם. איך אומרים שם? אם לא קיבלו אותך לשום מקום אחר- אז התקבלת אלינו. אלה ילדים שבעי אשפוזים פסיכיאטריים ולמודי כשלונות ודחייה, והמסגרת הזו היא בשבילם, במקרים רבים, הבית האחרון בקצה הרחוב. זה דורש מהמדריכים לא לוותר לילד ולא לוותר על הילד ברגעים התובעניים ביותר שלו, במקום לשלוח אותו לעוד אשפוז, או להשעות הבייתה.
בקיצור, זה לא המקום לפרסומת על כרי דשא פסטורליים.

השאלה היתה איך להמחיש את המסר המורכב הזה ואת ליבה הפועם של הפנימיה כבר בעמוד הנחיתה של האתר?
נזכרתי באחת הישיבות בה הציג עודד קורתי, מנהל הפנימיה באותם ימים, 4 שאלות, או יותר נכון- משאלות הלב של הילד מהמדריך שלו:
• האם אתה חזק מספיק להתמודד איתי?
• האם אתה מאמין בי שאצליח להשתפר?
• האם אתה מכבד את ההורים שלי?
• האם אתה בעדי?
"רוב התפיסות הפסיכולוגיות", אמר, "מייחסות לשאלה 'האם אתה בעדי' את המשקל הגדול ביותר. אצלנו, וזה נאמר בכאב, הילדים צריכים לקבל קודם אישור על שלוש השאלות הקודמות, לפני שיתפנו לבדוק האם אנחנו בעדם".

חשבתי שזה המסר איתו אפשר לפתוח את סיפורה של פנימיה שמרימה את הכפפה, ולא תמיד מובנת לכולם. מסר כזה יציב את הילד ואת נקודת מבטו במרכז. חיפשתי איך הילדים מבטאים את ארבע משאלות הלב האלה ביומיום. לצורך כך, אספתי מהמדריכים משפטים שהילדים אומרים להם כל הזמן.

בעמוד הנחיתה של האתר העלינו את ארבע המשאלות בארבעה פלאשים שעיצב דויד חולי. כל פלאש מתחיל במשפט אופייני לילדי המקום. אחר כך הפלאש עובר לכוונה ולתחושה מאחורי אותו משפט. ולבסוף- איזו משאלת לב מתוך הארבע שהציג מנהל המסגרת, מסתתרת מאחורי האמירה של הילד:

***

"אתה לא יכול עלי"

כדאי לך לוותר לי כדי שלא אשתולל.

כשאני אומר "אתה לא יכול עלי" אני שואל גם:
האם אתה מספיק חזק להתמודד עם הבעיות שלי?

***

"אל תשגע אותי"

אני רוצה שתדע שהרופא והשופטת קבעו שאם אתפרץ, זה לא בשליטתי.

אני רוצה לדעת האם תצליח לדרוש ממני ולטפל בי גם כשאאבד שליטה?

כשאני אומרת "אל תשגע אותי" אני שואלת גם:
האם אתה מאמין בי שאוכל לשלוט בעצמי?

***

"תראו מה אמא שלי תעשה לכם"

אתם בטח חושבים שאמא שלי לא טובה מספיק לגדל אותי.

ומה אם אוכיח לכם שאני אשם, ולא היא?

כשאני אומר: "תראו מה אמא שלי תעשה לכם" אני שואל גם:
האם אתם מכבדים את ההורים שלי?

***

"את רוצה שיהיה לי פה רע"

אם באמת איכפת לך ממני, תפסיקי לחנך אותי, ותעזבי אותי בשקט.

האם את מתעקשת שאתנהג יפה כי איכפת לך ממני, או את רק דואגת שלא אזיק לאחרים?

כשאני אומר: "אתם רוצים שיהיה לי פה רע" אני שואל גם:
האם את בעדי?

***

(אתר אינטרנט זה היה פעיל בין השנים 2012 – 2020. המסגרת התפתחה מאז והפכה לחלק ממערך גדול יותר. על כך, באתרים העדכניים).